צוואה היא העסקה הגדולה ביותר שאדם עורך בחייו.
חישבו כמה זמן ומאמץ מושקע כשאדם ממוצע רוכש דירה. להבדיל חשבו כמה מעט זמן ומאמץ מושקע בהסדרת עסקה הנוגעת להעברת כל רכושו של האדם לאחר מותו, (מועד שתמיד יהיה בטרם עת…ומובטח שלא יפסח על אף אחד מאתנו).
נניח שלא ערכנו צוואה:
תסריט 1:
נניח זוג נשוי ומאושר + 2 ילדים.
בני הזוג האריכו ימים עד שאחד מבני הזוג הלך לעולמו.
בהעדר צוואה כיצד יתחלק הרכוש?
האלמנה (בהתבסס על טבלאות תוכלת חיים) תקבל 50% מרכושו של הבעל (ההנחה היא כי 50% מהרכוש בבעלותה) ואת ה 50% הנותרים מרכוש הבעל (שמהווים 25% מכלל הרכוש) יקבלו הילדים בחלקים שווים.
במצב אידיאלי, הילדים יחתמו על ויתור לטובת האם והבעלות על מלוא הרכוש תעבור לאלמנה.
תסריט 2:
אציין כי התחייבות שניתנה במסגרת צוואה הדדית גוברת על ״חופש הציווי״ ומכאן שהצוואה ההדדית תגבר על צוואות מאוחרות יותר.
האם אדם חייב לפנות לעורך דין לצורך עריכת צוואה?
קיימות ארבע סוגי צוואות כאשר את מהן היא ״צוואה בכתב יד״.
החוק מאפשר לאדם לערוך צוואה באופן עצמאי והוא אינו חייב להעזר בעורך דין על מנת שהצוואה תהיה תקפה ומחייבת אבל, גם אם אדם צלח את המגבלות הצורניות שמעמיד החוק, עריכת צוואה אופטימלית מחייבת ניסוח הוראות ברור וחד משמעי ומתן התיחסות לתסריטים מגוונים שלא בהכרח יעלו בעיני רוחו של הכותב, לדוגמא:
תסריט 3:
נניח שמדובר באדם שבחר שלא להנשא ואין לו ילדים.
במקרה כזה בהעדר צוואה יקבלו המעגלים המרוחקים יותר את רכושו, שעה שלא בהכרח שאותם בני משפחה טיפלו ודאגו לנפטר, ו״הצדיקו״ את הזכות ברכושו של הנפטר. במצב בו הנפטר ערירי ולא הותיר צוואה, תירש המדינה.
תסריט 4:
נניח שמדובר באדם שבחר שלא להנשא ואין לו ילדים אבל הוא חולק את חייו עם ״ידועה בציבור״ מספר שנים ואף מנהל איתה משק בית משותף.
במקרה כזה האישה תקבל את הרכב המשפחתי, המטלטלין אולם את בית המגורים של הזוג היא תאלץ לחלוק עם בני משפחתו של הבעל – הוריו, ואם אינם בין החיים עם אחיו/אחיותיו ואם הם אינם בחיים, עם אחייניו וכן הלאה.
ניתן להניח כי לא בהכרח שזו היתה כוונת המשורר.
ניתן היה להמנע מתסריט זה אם דואגים להוראות ברורות במסגרת צוואה.
הדבר חל גם על מקרה הפוך בו רצונו של הנפטר כי אותה ידועה בציבור לא תירש דבר מרכושו, על אף היותה ידועה בציבור.
בהנתן צואה המסדירה את ההוראות של הנפטר, ניתן יהיה לממש את רצונו כלשונו.
תסריט 5:
זוג נישא ב״סיבוב שני״ ונולדו ילדים משותפים. במקרה מותו של אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר מוצא עצמו שותף ברכוש עם ילדיו (מהסיבוב הראשון) של בן הזוג שניפטר אשר צפוי כי יעמדו בדווקנות על זכויותיהם.
תסריט 6:
זוג מזדקן יחד באושר עד פטירת אחד מהם.
בן הזוג שנותר חשוף כעת בייתר שאת לניצול על רקע תלות בזולת, תמימות או על רקע מניפולציה מתוחכמת. כך או כך במקרים רבים ניגזל הרכוש מבני המשפחה באמצעות צוואה עלומה ונדרש מאבק משפטי ארוך ויקר בניסיון לממש את רצונו האמיתי של המוריש.
גם לתסריט זה ניתן פתרון וזאת בדמותה של ״צוואה הדדית״-
צוואה הדדית היא חוזה בין שני בני זוג אשר מעגנים את ההסכמות ביניהם בצוואה.
בחוזה מפרט כל אחד מבני הזוג את אשר יעשה ברכושו. הסכמות אלה מהוות חוזה אשר לאחר מות אחד מבני הזוג אינו ניתן לביטול אלא באמצעות השבת כל הרכוש לקופת העזבון וחלוקתו מחדש על פי חוק.
תסריט 7:
עכשיו נניח שאותם בני זוג ערכו צוואה הדדית וסיכמו כי במות אחד מהם הרכוש יעבור לבן הזוג השני ובמותו כלל הרכוש שיוותר יועבר לבעלות ילדיהם המשותפים.
חלפו השנים ובן הזוג הפך לאלמן שסופסוף יכול לצפות בשלוש שעות מרתון סנוקר בסלון, ולאחר תקופת אבל מכובדת ניכנס אותו אלמן לזוגיות חדשה.
הזוגיות החדשה מוצלחת ואותו אלמן מעונין להטיב עם בת זוגו החדשה ולדאוג לצרכיה.
לחלופין, אותו אלמן נותר בגפו, ובמניפולציה או בהסכמה מטפלת/עורך דין/רופא (יש שפע של דוגמאות בפסיקה) מנצל/ת את הקשיש ומחתים אותו על צוואה חדשה.
לחלופין, בן משפחה לוקח חסות על האלמן, מטפל בו ויוצר תלות של הקשיש אשר מקבלת ביטוי בהחתמת הקשיש על צוואה חדשה שמדירה את ייתר בני המשפחה.
תסריטים אלה ״נחסמים״ במצב בו אדם חתם על צוואה הדדית. כמובן שיכולים לפול פגמים או חוסר בהירות שיקשו על המשוואה אבל אין ספק שיש בעריכת צוואה מקצועית הגנה משמעותית.
אציין כי התחייבות שניתנה במסגרת צוואה הדדית גוברת על ״חופש הציווי״ ומכאן שהצוואה ההדדית תגבר על צוואות מאוחרות יותר.
האם אדם חייב לפנות לעורך דין לצורך עריכת צוואה?
קיימות ארבע סוגי צוואות כאשר את מהן היא ״צוואה בכתב יד״.
החוק מאפשר לאדם לערוך צוואה באופן עצמאי והוא אינו חייב להעזר בעורך דין על מנת שהצוואה תהיה תקפה ומחייבת אבל, גם אם אדם צלח את המגבלות הצורניות שמעמיד החוק, עריכת צוואה אופטימלית מחייבת ניסוח הוראות ברור וחד משמעי ומתן התיחסות לתסריטים מגוונים שלא בהכרח יעלו בעיני רוחו של הכותב, לדוגמא:
תסריט 8:
נניח שזוג ערך צוואה הדדית, אחד מבני הזוג הלך לעולמו ובן הזוג הנותר ניכנס לזוגיות חדשה וטובה וברבות הימים הוא מבקש לדאוג לבת זוגו החדשה.
ציינתי כי הצוואה ההדדית אינה מאפשרת כניסה לתוקף של צוואה חדשה סותרת, אבל מה אם אותו אלמן מאושר יחליט לתת לבת זוגו החדשה מתנה בעודו בחיים?
יודגש כי מתנה אינה נופלת בגדר הורשה, וברמה העקרונית הצוואה ההדדית אינה אוסרת על מתן מתנות. על מנת לחסום כבישים עוקפים נידרשות הוראות ספציפיות בצוואה.
למען הדיוק, אותו אלמן חסום מלהוריש את הרכוש המשותף שצבר במהלך חייו המשותפים עם הנפטרת, אך הוא רשאי לתת הוראות ביחס לרכוש חדש שצבר לאחר מות אשתו הראשונה.
תסריט 9:
נניח שלאדם שני בתים ושני ילדים. האיש כותב צוואה ומוריש בית אחד לכל אחד מילדיו. נוקפות השנים ובית אחד נימכר. הילד שאמור היה לקבל את הבית שנימכר לא יפוצה!
הילד השני יקבל את הבית שיועד לו, כפי שהורתה הצוואה, ושני הילדים יחלקו ביתרת הנכסים כפי שניקבע בצוואה (לרוב חצי חצי).
הורשה זו קרויה הורשה במנות וגם היא מהווה ״מוקש״ שחשוב לתת עליו את הדעת.
תסריט 10:
במציאות בה שיעור המתגרשים עומד על כרבע מהזוגות הנשואים, הורים רבים מבקשים להבטיח כי רכושם לא יחולק מהסכם גירושין לא רצוי או רצוי.
הורשה הכוללת תנאי יכולה לסייע במחלוקת עתידית הכוללת טענות לזכויות ברכוש.
לסיכום:
כנראה שתמיד יהיו מקרים בהם תגזל כבשת הרש או שעקב נסיבות שונות לא ימומש רצונו של המצווה אך יחד עם זאת במצבים בהם נערכה צוואה, הסיכוי למילוי רצונו של המת כלשונו עולה, והסיכון מפני גורמים נצלניים יורד כמו גם הסיכון לפגיעה בתא המשפחתי על רקע העדר מחלוקות והעדר הוראות מצד המוריש.
כתיבת צוואה משמעותית לשמירה על התא המשפחתי לאורך שנים ומטרתה להגשים את הרצון האמיתי של המוריש.
בחשיבה ראציונלית, במשוואה בין הרתיעה מלהסדיר את הנושא לבין הסיכון והחשיפה שכרוכים בלא להסדיר את הנושא דיי ברור מה יכריע את הכף…
לקבלת שירות בעריכת צוואה אנא צרו קשר עם משרדי.
